האם בשורת הענן קיימה את ההבטחה שהביאה לפתחנו?

'מחשוב ענן' הוא מושג שהפך לשגור בפי רבים, אך יחד עם זאת נדמה כי קיים קושי להסביר בפשטות מה הוא מייצג, ואילו יכולות הוא מציע לעסקים וארגונים כאחד. כעת, ולאחר שטכנולוגייה זו נמצאת איתנו כבר כמעט 30 שנים, בחרנו לסקור את התפתחותה ואת השפעתה - ובקצרה, האם ה'ענן' מקיים את ההבטחה שאיתה הגיע?

ענן… אבל מחובר לקרקע!

'מחשוב ענן' הוא שם כולל למודל שיתופי של משאבי מחשב כגון יכולת עיבוד, שטח אחסון וקישוריות, כאשר יכולות אלו זמינות ונגישות למשתמשים במהירות ובכל רגע נתון. לרוב, משאבים אלו מרוכזים בחוות שרתים ייעודית (Data Center) אליה מגיעים באמצעות תקשורת אינטרנטית, אך קיימות תצורות נוספות כמו חווה מקומית המקושרת לרשת הפנימית של הארגון המחזיק בה.

 

כיום נהוג להבחין בין מספר סוגי 'ענן':

  • פרטי – ענן המשרת ארגון/עסק אחד בלבד (ממוקם בשרתי העסק או אצל הספק המתפעל)
  • ציבורי – ענן המשרת מספר ארגונים או את הציבור הרחב באמצעות Data Center.
  • היברידי – שילוב של ענן פרטי וענן ציבורי, כאשר ישנה מערכת תעדוף לחלוקת השימוש במשאבים לפי חוקיות מוגדרת מראש (נקראת Cloud Orchestrator בד"כ).
  • שיתופי – ענן המשרת מספר ארגונים בעלי אינטרס משותף (יכול להיות ממוקם בשרתי אחד הארגונים או אצל הספק המתפעל).

 

החיים בעידן ה-DATA

ארגונים מתקדמים עוברים מהתנהלות אנלוגית לדיגיטלית; מסמכים שבעבר היו מודפסים ועוברים מיד ליד שינו את צורתם למסמכים דיגיטליים שמועברים ליעדם בלחיצת כפתור וללא צורך לקום מהכיסא, נתוני מאגרי לקוחות שבעבר היו מנוהלים בכרטסות ותיקיות שמילאו מגרות וארונות, מנוהלים כיום במערכת מסודרת שמאפשרת גישה והתמצאות מהירה שחוסכת זמן משמעותי ואף מפיקה תובנות להתייעלות מול הלקוחות.

משאבי המחשוב התומכים בפונקציות אלו לצד רבות אחרות, הולכים וגדלים אקספוננציאלית, מה שמקשה על ארגון כזה או אחר לתמוך בכך – וזו הסיבה העיקרית למעבר למחשוב ענן, שמציע שימוש מושכל במשאבים, ומקצה אותם לפי תעדוף וצורך של העסקים הזקוקים להם. אמזון, גוגל, מייקרוסופט וחברות ענק נוספות זיהו את ההזדמנות הזו עוד בתחילת המאה, ופיתחו מודלים של מחשוב ענן לטובת הציבור הרחב, וכמובן גם מערכות CRM מבוססות SaaS (Software as a Service) שונות המיועדות לניהול עסקי/ארגוני חכם ויעיל יותר.

 

ומה קורה בישראל?

באוגוסט 2019 פרסמה ממשלת ישראל מכרז למציאת ספק שיתמוך בהעברה הדרגתית של תשתיות ה-IT הממשלתיות לשירותי ענן (פרויקט 'נימבוס') – פרויקט שיצריך הקמת חוות שרתים גדולה בישראל, מה שלא נעשה עד כה. באפריל 2021 נבחרו אמזון (AWS) וגוגל כזוכות במכרז, והן ידאגו להקמה של אתרי ענן מקומיים, בהשקעה ראשונית שמוערכת בארבעה מיליארד שקלים.

פרויקט זה הוא קפיצת דרך משמעותית עבור ישראל; הוא יאפשר לממשלה לשלם רק על משאבי מחשוב שבהם היא משתמשת בפועל, לבצע ביקורת מדוייקת יותר על הוצאות, להטמיע טכנולוגיות חדשות במהירות ולשפר את יכולות האבטחה והגישה מרחוק לנתונים.

דוגמה נוספת שממחישה עד כמה טכנולוגיית הענן חשובה וחיונית לקידום חדשנות בישראל הגיעה מפיה של המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר: "ההוראה בנושא בנקאות בענן היא המשך לפעילות הפיקוח על הבנקים לקידום הטמעת טכנולוגיות חדשות בבנקאות הישראלית. ההוראה נותנת הקלות לבנקים, שמעתה יוכלו להטמיע יישומי ענן רבים יותר ללא פניה מראש לפיקוח על הבנקים בבקשת היתר, אלא תוך ניהול סיכונים נאות בתוך הארגון לפי עקרונות שנקבעו בהוראות הפיקוח. שימוש בענן יסייע לבנקים לקדם ולקצר הטמעה של יישומים חדשניים, שיאפשרו שיפור השירות ללקוחות ולחסכון בהוצאות".

דבריה של ד"ר בר אמנם פתחו פתח עבור הבנקים להתקדמות אל עבר טכנולוגיית הענן, אך באופן מפתיע יישום המעבר לענן מאחר להגיע. בנובמבר 2018 חיזק הרגולטור את דבריה של ד"ר בר, והוסיף כי "בנק ישראל מעודד את הבנקים לאמץ טכנולוגיות מתקדמות, לאור ההבנה שסטגנציה דיגיטלית עלולה להוביל אפילו בנקים גדולים לאיבוד לקוחות, לפספס מנועי צמיחה, ובסופו של יום לערער את יציבותם הפיננסית".

 

המגמה ברורה… העברת כספים? בענן!

כיום, ניכר שארגונים פיננסיים בישראל מכירים ביכולות שמחשוב ענן מאפשר, ורותמים אותן לטובתם; בנק דיסקונט מפעיל את אפליקציית PayBox ומצהיר במדיניות הפרטיות כי המידע שנאסף יוחזק בין השאר גם באחסון ענן. בנק הפועלים פועל באופן זהה עם אפליקציית bit והיד עוד נטויה.

בנוסף לזה, מזה שכמה שנים מקדם בנק ישראל יוזמה של "בנקאות פתוחה", בדומה לנעשה בשאר העולם. במסגרת זו, יוכלו הלקוחות לעבור בין בנק אחד לאחר בממשק מוגדר ובטוח שיאפשר את העברת המידע בין הגופים הבנקאיים. את אחת התוצאות של מהלך זה קל לנבא – הגדלת התחרות בין הבנקים, לצד שגדלת השקיפות, מה שיעלה בתורו את הערך שמקבל לקוח הקצה.

 

רוצים קידמה? תתקדמו.

מחשוב ענן הוא כלי מפתח בטרנספורמציה דיגיטלית של ארגונים בכלל, וארגונים פיננסיים בפרט. יכולתו לתמוך בצמיחה ובמיקוד עסקי, לצד ההאצה במתן שירותים פיננסיים הם חוזקותיו העיקריים, לצד חוזקות נוספות כמו גמישות במצבי קיצון. כדוגמה לכך, ראינו כיצד ארגונים שדאגו להטמיע טכנולוגיות מתקדמות וחדשניות יותר היו ערוכים להתמודדות טובה יותר בתקופת נגיף הקורונה ובשגרת העבודה מרחוק.

כשטכנולוגיה כזו מתקדמת בצעדי ענק, ישכילו העסקים ש"יעלו על הגל" ויאמצו אותה לשורותיהם.

על היתרונות שמגלם בתוכו המעבר למחשוב ענן כבר נכתבו מאות מאמרים ובוצעו עשרות מחקרים, וכיום – תדמיתו הראשונית שבעבר היתה אולי מוטלת בספק, הפכה למבוססת ואמינה, טכנולוגיה שפשוט אי אפשר בלעדיה.

 

– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –

Water photo created by wirestock – www.freepik.com

נהנית? זה הזמן לשתף עם חברים :)

פרסומים דומים

לעדכונים ומידע נוסף הירשמו עכשיו

    WordPress Image Lightbox