חדשנות טכנולוגית פיננסית – קידמה וקוץ בה?

המאה ה-21 הביאה לפתחה של האנושות חידושים טכנולוגיים רבים, חלקם הפכו פעולות מורכבות לאוטומטיות ופשוטות, חלקם סיפקו נוחות וקלות שימוש בחיי היום-יום, וחלקם יצרו מהפכות של ממש - כאלו שמשנות את דרכי החשיבה והדרך שבה אנו מתנהלים. חידושים אלו הם התפתחות טבעית ומתבקשת, אך הם טומנים בחובם גם אתגרים חדשים ובעיות שלא ניתן להתעלם מהן.

חדשנות טכנולוגית… מה זה בכלל?

חדשנות טכנולוגית (Technological Innovation) מוגדרת כיצירת ערך מוסף באמצעות פתרונות חדשים לצרכים קיימים או חדשים. חדשנות כזו יכולה להיות פורצת דרך עד לרמה שבה היא משנה את הסביבה העסקית המוכרת – באמצעות יצירת צרכים חדשים ופתרונות חדשים המספקים מענה לצרכים אלו. סוג כזה של חדשנות מכונה במקרים רבים "חדשנות משבשת", מאחר שהיא מאתגרת מחדש את השוק הקיים והמוכר, דוחקת ומחליפה אותו עד שהוא הופך ללא רלוונטי (למשל כמו האתגרים שמציבה המכונית החשמלית מול ביסוסן רב השנים של המכוניות המונעות בדלק).

 

צבי ינאי חילק חדשנות טכנולוגית לשלוש רמות, השונות זו מזו מבחינת משמעות וחשיבות:

  • שיפור טכנולוגי – במקרה שחלקו של הפיתוח עולה בהרבה על גודלו של המחקר. מנוע הבעירה הפנימית הוא דוגמה מצוינת לכך; בשנת 1859 המציא אטיין לנואר (Étienne Lenoir) את מנוע הבעירה פנימית הראשון, ב-1867 שופר המנוע על-ידי ניקולאוס אוטו (Nikolaus August Otto) והפך למנוע 4 הפעימות הראשון, ובהמשך שופר שוב ושוב עד שקיבל את צורתו של מנוע הבעירה הפנימית הנפוץ כיום. שיפורים בלתי פוסקים אלו הפכו את ההמצאה ליעילה יותר, אך בבסיסה היא נשארה זהה כבר למעלה מ-100 שנים והיא עדיין משרתת את תעשיית הרכב.
  • שינוי טכנולוגי – במקרה שמושג שינוי משמעותי שלא נובע משיפור טכנולוגי. כאן מביא ינאי את מוט הקפיצה כדוגמה להמחשה; שיאי העולם בקפיצה במוט עלו בהדרגה מ-3.74 מטרים בסוף המאה הקודמת, לשיא הנוכחי שעומד על 6.15 מטרים, בעיקר בזכות שינוי החומרי הליבה של המוט וללא שינוי בצורתו או בגובהו של המוט.
  • מהפכה טכנולוגית – במקרה שהחידוש מייצר מהפכה של ממש עד כדי שהוא מייתר את המוצר הדומיננטי בשוק שאליו הוא נכנס (מהפכת החשמל, הדפוס, האינטרנט וכד').

כעת, כשביססנו את מהותה של חדשנות טכנולוגית וההבדלים בין סוגיה השונים, הגיע הזמן לצלול אל נבכי החדשנות הטכנולוגית במאה ה-21, בדגש על דיגיטציה פיננסית וסוגיות האבטחה המרובות שהיא מייצרת לעסקים.

אילו אתגרים מביאה החדשנות הטכנולוגית המשמעותית ביותר?

החדשנות הטכנולוגית הבולטת יותר במאה ה-21 היא התפתחותה של רשת האינטרנט, שאפשרה לאדם הפרטי מעבר לביצוע פעולות מקוונות שעד אותה נקודה נדמו כחלום; הזמנת אוכל, הזמנת סחורה ממדינות זרות, הזמנת כרטיס טיסה, תשלום דוחות וחשבונות, ועוד שלל דוגמאות שקצרה היריעה מלהכיל. כמובן שגם המגזר העסקי נהנה מחדשנות זו, בדמות מעבר לתהליכים מקוונים ויצירת אוטומציות שאפשרו חיסכון משמעותי בכוח אדם, ומעבר לטכנולוגיית הענן שאפשרה לעסקים לנהל את המידע העסקי שלהם בפורמט דיגיטלי שניתן לגישה מכל מקום בעולם.

אולם קידמה וקוץ בה. כל פעולה שנעשית אונליין מייצרת סיכון של חשיפת הנתונים המועברים וגילויים על-ידי פצחנים (האקרים) בעלי כוונות זדון. לדוגמה, ב-2005, פרטיהם של 40 מיליון כרטיסי אשראי של חברת MasterCard נחשפו לאחר שהאקרים הצליחו להחדיר תוכנה למחשבים של חברת הסליקה שאחסנה את מספרי כרטיסי האשראי במחשביה בניגוד להנחיות; ב-2012 תקפו לוחמי הסייבר של עז א-דין אל קסאם אתרים של מוסדות פיננסיים אמריקאיים שונים כמו בורסת ניו יורק ומספר בנקים כולל ג'יי.פי מורגן צ'ייס וגרמו לשיבוש בפעילותם; ב-2016 הותקפו בנקים הודיים מובילים ו-3.2 מיליון כרטיסים היו בסכנת חשיפה; ב-2017 התרחשה מתקפת סייבר במסגרתה נחשפו כ-145 מיליון נתונים אישיים של צרכני Equifax בארה"ב. מקרים אלו הם רק 'טעימה' קטנה מתוך אלפי ההתקפות שהעולם חווה במאה הנוכחית.

אלירז רוזנפלד (CFO) נוגה הנדסה וטכנולוגיה

אלירז רוזנפלד, סמנכ"ל כספים ב'נוגה הנדסה וטכנולוגיה', מוסיף בעניין זה:

"אנו חיים בעידן דיגיטלי שבו קיימים סיכונים רבים לכל תנועת כספים – סיכונים שנובעים מניסיונות הונאה כמו לדוגמה מייל שמתקבל מספק שאמור לקבל תשלום 'לכאורה' ומבקש לשנות פרטי חשבון לתשלום. אותו מתחזה יודע איך להתחקות אחר סגנון הכתיבה והנראות של אותו ספק, ואף שולח את הבקשה מתיבת מייל שנראית לגיטימית לכל דבר ועניין".

העתיד נראה מבטיח… אם נפעל בחוכמה

בעולם שבו מתקפות הסייבר מתחוללות בקצב הולך וגובר, טכנולוגיות הנגד לא נשארות מאחור ואף הן מתפתחות בצעדי ענק. יתרה מזו, ישראל הצליחה לבנות לעצמה מוניטין איכותי בעולם האבטחה ופרטיות המידע, כך שניתן לראות לא מעט מהחידושים שפותחו כאן מיושמים על ידי גופים ממשלתיים, חברות, ארגונים וגופים פרטיים מסביב לעולם.

שאלנו את אלירז רוזנפלד, על הדרך בה הארגון מתמודד עם אתגרי הסייבר:

"חדשנות טכנולוגית לצד צמצום שיקול הדעת לגורם האנושי – היא המפתח להתמודדות עם מתקפות והונאות. ככל שארגונים ישכילו לשפר טכנולוגיות ישנות או יחליפו אותן בחדשות, ייצרו שכבות הגנה מתקדמות נוספות, לצד השקעה בפן ההסברתי והמשמעתי, כך יצליחו לצמצם את רמת הסיכון שבחשיפה לגורמים עוינים"

בנוסף לדברים אלו, המשיך רוזנפלד והמליץ על מספר פעולות מעשיות שארגונים יכולים לנקוט כדי להילחם בתופעת ההונאות:

"ראשית יש להשקיע במשאב האנושי, עמוד השדרה של כל ארגון. היושרה והאמינות שלהם, הם רכיבי המפתח בהישרדות מול הונאות. ברמה הטכנולוגית יש פתרונות רבים שאפשר ליישם, החל מיצירת או עיבוי שרשרת אישורים כאשר מבצעים פעולות פיננסיות שונות, דרך כלי ניטור ומעקב אחר חריגות (בשרת המיילים, ובכל מערכת שמהווה מפגש בין הארגון לבין ספקי חוץ), תהליכים אוטומטיים מובנים שלא משאירים מקום לטעויות אנוש, וכלה ביצירת נוהלי עבודה מסודרים ומנגנוני הגנה מפותחים מפני התחזות – לדוגמה, כאשר ספק מבקש לעדכן את פרטי חשבון הבנק שלו, בקשו ממנו מסמכים שרק לו יש גישה אליהם (חשבוניות פתוחות, לדוגמה) ועל-ידי בקשה פשוטה כזו הצלחתם לייצר שכבת הגנה נוספת שהיא קשה ועד בלתי אפשרית לעקוף".

– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –

*צבי ינאי הקים וניהל את מחלקת ההסברה וקשרי החוץ של IBM ישראל, הנחה בטלוויזיה תוכנית ראיונות עם מדענים בשם 'דברים בגו', והגיש תוכניות רדיו על מדע. ב-1993 מונה על ידי שולמית אלוני לתפקיד מנכ"ל משרד המדע וכיהן בתפקיד זה עד שנת 1997. ינאי הרצה בפורומים שונים על פילוסופיה, תרבות ומדע, ויעץ לחברות היי-טק בנושא פילוסופיה ארגונית.

– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –

Background photo created by jannoon028 – www.freepik.com

נהנית? זה הזמן לשתף עם חברים :)

פרסומים דומים

לעדכונים ומידע נוסף הירשמו עכשיו

    WordPress Image Lightbox